אני זה אני

שלי:

אני משוטטת בבלוגים,ורואה שהם כותבים דברים אמיתיים!מהחיים!גם אם הם אמיתיים וגם עם לא.

לדוגמה:

דניאל גהן.הוא כותב דברים נכונים. וגם ילדת הגורל.

לדוגמה גם אם אני אספר לכם דברים כאלה אתם תאהבו אותם?הנה סיפור לדוגמה שעכשיו חשבתי עליו(הוא לא אמיתי):

אני זו אני!!!!

ואף אחד לא ישנה זו.

בעיקר לא הלירון הזאת!!!!

אני יושבת בכיתה אוכלת לי כריך נהנית.

ופתאום הילדה הזאת מגיעה ואומרת:איכס!!! זה מה שאת אוכלת?ועוד את משחקת אותה נהנית מזה?

חשבתי לעצמי:

מי היא בכלל אני זו אני,ואף אחת לא תגיד לי מה אני ומה אני לא. אחרי כמה שנים שגדלנו פגשתי אותה בקניון.

(היא הרבה פעמים הייתה עושה לי דברים כמו שהיא עשתה).כמו לדוגמה:

אוי ואבוי זה מה שאת לובשת?תזיקו משטרה הילדה הזאת פשוט מוזרה!!!!!

שנפגשתי איתה שיחקתי אותה  כאילו לא ראיתי אותה.

כמובן שזה עזר בקצת אבל אז היא ניגשה אלי ואמרה:

וואי!כמה זמן לא ראיתי אותך?את ממש לא השתנית.

נשארת אותו דבר גם בהתנהגות וגם במראה.

אני אמרתי לעצמי ואז אמרתי לה את זה:עד כאן זה נגמר אני לא יכולה לסבול את זה.סיפרתי לה איך שהיא לא יכולה לשנות אותי, כי אני זו אני.היא הצטערה.והתנצלה.והכל היה בסדר.

מהסיפור הזה אפשר ללמוד שאני זו אני ואף אחד לא יגיד לי מה אני.